מה החובה הזו? ולמה לקחתי אותה על עצמי? תמיד פחדתי שאני זיוף, שאני עושה רושם של יותר ממה שיש בי באמת, אז התבלטתי ויחד עם

הבוקר נסעתי ברכב, הגעתי ליעד, כיביתי את המנוע ואת מי אני גיליתי בחלון לצדי? חלזון קטנטן בקצה העליון של החלון בדרכו מעלה (ואולי זה בכלל

האם במקרה כשגדלת (ואולי כל חייך) לימדו אותך על חשיבות הנתינה? האם גם לימדו אותך את הערך שיש בקבלה? אולי אמרו לך שנתינה היא הקבלה

לפני מספר ימים הגעתי לישיבה של ועד ההורים הבית ספרי. הייתי בין הראשונים שהגיעו והנחתי את התיק על אחד הכסאות הריקים במעגל הכסאות. לא מכירה

הבוקר התיצבתי לעשות צילום שיניים. סטטוס פריאפיקלי כתוב בהפניה. לא נשמע מאיים. מסתבר שמדובר ב- 14 צילומים שבכל אחד מכניסים לפה לוחית קטנה. טוב הם

בימים האחרונים מתנגן לי בראש השיר המצורף. מכירות את הפזמון? "למה ככה הגדולים שואלים ושואלים ונורא מבלבלים לי את המוח" כשהיינו ילדות והתחשק לנו משהו,

כבר מספר ימים שאני רואה את אתגר עשר השנים מסתובב בפייסבוק. והיום בצהרים פתאום קלטתי. ינואר לפני עשר שנים.אני עם תינוק "טרי" ועוד קטנטונת בבית.

הרבה פעמים אני שואלת ילד שאלה בנסיון אמיתי להבין ולא מקבלת תשובה. כנראה זה מעייף מדי להסביר… מורכב מדי… אטי מדי… במיוחד ילדים שהחשיבה שלהם

מה יש שם בשק הזה שאת סוחבת? מה יש בו שאת לא מוכנה להפרד ממנו? הוא נראה כל כך יפה מבחוץ, כמו שק מלא מתנות.

את בביתך, המקום הפרטי שלך, והחלטת להסתכל ולבדוק מה קורה בחוץ. יש לך בבית כל כך הרבה חלונות. באיזה חלון תבחרי להסתכל החוצה? בכל חלון

היא: למה את לא פותחת את החלון? אני: אני לא מגיעה. היא: ניסית? אני: לא. היא: אז תפתחי. את גבוהה. אני: אבל אני לא מגיעה.