היום במסעדה, הוא שוב בחר את הקינוח הרגיל שלו. זה שהוא מזמין בכל מסעדה או בית קפה.
ואנחנו שוב ניסינו לשכנע אותו להתנסות ולבחור משהו אחר.
ואז הוא הסביר לנו למה הוא לא בוחר משהו אחר:
"יש פה טריליארד רכיבים שונים שעל חלקם אף פעם לא שמעתי ואי אפשר לדמיין איך זה נראה או מה הטעם של זה. אז אני לוקח את מה שכבר אכלתי לפני זה."
אז הודיתי לו והבנתי. ויותר מאוחר ביקשתי לשתף גם הורים אחרים והוא הסכים.
בכל פעם מחדש זה מרגש אותי כשמגיע הרגע הזה שהוא עיבד את הדברים מספיק זמן כדי שהוא ידע להסביר אותם לעצמו ואז לנו.
ואיך פתאום הדברים נראים אחרת וכמה אפשרויות חדשות נפתחות עכשיו.
