מגדלור

בימים האחרונים המילים האלו מתנגנות לי בראש
"אם הייתי יכולה, לעזור לך
שתי ידי, הן מושטות אלייך
(אם הייתי יכולה)
להיות לך מגדלור באפלה
קרן אור אחות קטנה
(בואי)"
(מתוך השיר מגדלור, מיקה קרני)

אני יודעת איך זה מרגיש להיות באפלה. וזה לא דבר חד פעמי. נראה לי שזה קורה לרבות מאתנו בתקופות שונות בחיים ומסיבות שונות. לפעמים האפלה חשוכה יותר ולפעמים יש אור באופק.
ובזמן הזה כמה שאני מייחלת שמישהו יבוא ויראה לי את האור, שהמגדלור יאיר לי, שמישהו רק יגיד לי את התשובה ומה הדבר הנכון לעשות.
ולמדתי. למדתי עם השנים שמגדלור חיצוני הוא חשוב, אבל נחוץ ממנו הוא המגדלור הפנימי. קרן האור שהיא את, שתכוון אותך בדרך הנכונה לך, לילד/ה שלך, למשפחה שלך…
וזה לא נוח. לפעמים מאד לא נוח.
וזו הדרך שבחרתי.
לשאול, לחקור, להתיעץ, לבדוק, ואז לתת לקרן האור הפנימית שלי להוביל.
לקלף את השכבות, לסלק את הספקות ולאפשר לקרן האור להפציע ולהאיר החוצה.

מכך נולדה התשוקה שלי להגיע לאמהות נוספות מתוך הבנה של מה שעובר עליהן, וללוות אותן יחד בדרך חדשה, שתאפשר להן לסמוך על עצמן ולצור שינוי בחייהן.
אז אם את אמא שחווה חויות מאתגרות עם הילדים (אוטיזם, קשב וריכוז, היפראקטיביות ועוד), אשמח לשתף אותך בידע שצברתי, לתת לך כלים פרקטיים שיעזרו לך ביום-יום וגם לטפל בך ולחזק אותך פיסית ורגשית.
מוזמנת לצור אתי קשר לתיאום שיחה של רבע שעה כדי לבדוק אם אוכל להיות לך לתרומה.