בתקופה זו הורים לאוטיסטים מדווחים על התרבות מקרים של מלטדאון (meltdown) אצל הילדים עקב החוסר במסגרת, הסטרס באויר, המחסור בטיפולים הקבועים ועוד. [למי שלא יודע/ת מה זה מלטדאון, אני מצרפת קישור להסבר מנקודת המבט של האוטיסט עצמו].
אנחנו כל הזמן חושבים על הילדים ומה יעזור להם. בואו נכוון לרגע את הזרקור אלינו ונבחן מה יעזור לנו כהורים בזמן מלטדאון של הילד .
במצב כזה הורים פונים בדרך כלל לאחת משתי אפשרויות:
או שאנחנו מתנתקים רגשית מהסיטואציה ופועלים מתוך השכל לפי כללים שלימדו אותנו אנשי מקצוע שונים;
או שאנחנו מתערבבים רגשית עם הילד ("אוי כמה קשה לו" / "הוא כזה מסכן" וכיוצ"ב).
האם האפשרויות האלו תורמות להורה או לילד שאיתו?
מנסיון אישי שלי זה לא תמיד עוזר, ובמקרים שכן היתה זו תרומה חלקית בלבד.
לכן חיפשתי דרך שלישית שמאפשרת לי להשאר בקרבה גם פיסית וגם רגשית וכל זאת מבלי להתערבב איתו . (ושלא תחשבו שתמיד אני מצליחה. זה מאד תלוי במצב הרגשי *שלי* כשזה קורה.)
אז… הילד חווה מלטדאון, הוא צועק ובוכה, אולי הוא מתגלגל על הרצפה, אולי הוא צועק עליך ומאשים אותך ברצח ארלוזרוב, אולי הוא זורק חפצים… ועוד.
האם תוכלי לאפשר לו לעשות כל מה שהוא עושה, להשגיח שהוא לא פוגע בעצמו או באף אחד אחר וגם לא תתערבבי עם זה רגשית? אני גיליתי שכך המלטדאון יגמר מהר יותר וגם המצב של שניכם יהיה יותר טוב לאחר מכן. מוכנה לנסות?
איך עושים את זה בזמן מלטדאון? גם לא מתנתקים וגם לא מתערבבים?
בתוך סיטואציה מאתגרת מסוג זה מה שעוזר לי הם שלושה כלים מרכזיים של אקסס קונשסנס:
1. להוריד מחסומים – הנטיה הטבעית שלנו היא לבנות מסביבנו חומות הגנה במצבים שמקשים עלינו; הגנה כדי שלא נפגע. ההגנה הזו למעשה יוצרת ניתוק בינינו לבין שאר העולם. ניתוק הוא ההיפך מקירבה. אז מה עושים? אני מדמיינת שאני מורידה חומה שנמצאת מסביבי, מורידה ומורידה עד שהיא מגיעה לאדמה.
2. להתרחב – יש מספר דרכים לעשות את זה. אחת מהן היא לראות את עצמי מתרחבת מאה מיליון קילומטרים לכל כיוון (למעלה, למטה, ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה…). נסי ככה סתם לפני השינה. מי יודע? אולי אפילו תרדמי יותר מהר…
3. לשאול שאלות (בלב או בקול) – כאשר אנו שואלות שאלות, אנו פותחות את הדלתות לשלל אפשרויות חדשות ובחירות. כל שאלה תעבוד בתנאי שהיא שאלה פתוחה אמיתית. למי שלא מכיר את התחום, אני ממליצה להתחיל בשאלה "מה עוד אפשרי?". רק לשאול ולא לחפש תשובה באמצעות המוח שלנו.
ככל שתתרגלי את הכלים האלה בזמנים "רגילים", כך יהיה לך יותר קל להשתמש בהם בזמנים מאתגרים.
מוזמנת לנסות בעצמך ולראות אם זה עובד עבורך [גם אבות מוזמנים לנסות].
בהצלחה לכולנו ושלא נשפוט את עצמנו בפעמים שאנחנו לא מצליחות.
אם יש לך דרך שעוזרת להתמודד במצב כזה – את מוזמנת לשתף בתגובות.
ואם תרצי לדבר איתי וללמוד כלים למצבים מאתגרים ולחיים בכלל – בשמחה.
מצורף קישור לסרטון שהכנתי באותו נושא
