זה התחיל בשני הורים – מלח ופלפל ממשפחת התבלינים.
הכל היה נפלא.
ואז נולדה להם ילדה. ריבה.
לא ידעו, לא הכירו, לא הבינו…
זה לא גרגירי, זה לא נשפך…
מה עושים עם הדבר הצמיגי הזה שפשוט עומד כך?
אולי נייבש את זה ואז נטחן?
ניסו בקטן, ופסקו: זה לא לעניין.
אולי נוסיף לתוכה תבלינים אחרים?
ניסו מעט, ופסקו: סתם בלאגן של טעמים.
הלכו למומחים, לקחו לטיפולים, וכך עברו שנים.
ולאט לאט, כל יום קצת, התגבשה מחשבה, מסקנה, תובנה…
היא אמנם עומדת על שלה ולא זורמת, אבל אולי יש בכך גם תועלת?
לאט לאט, כל יום קצת, הבינו, גם אם בהתחלה לא האמינו:
היא שלנו והיא מדהימה בדיוק כפי שהיא: צמיגה ואדמדמה.
מכירים/ות אמא מלחפלפל שמנסה לגלות מה לעשות עם הריבה שלה? שתפו אותה.
אשמח ללוות אותה לגלות ביחד מה עוד אפשרי עבורה ועבור הילד/ה שלה.
יעל רינות-פרידמן
