"איך יכול להיות שהתלמידים יותר חכמים מהמנהלת?"
כשאת שומעת משפט כזה מפי ילדה, מה זה עושה לך?
הילדים של היום… מה לא נאמר עליהם?!
כמה את שומעת סביבך על תחלואי הדור הזה? ההתנהגות שלהם, השפה שלהם, כישורי התקשורת שלהם, כישורי הלמידה שלהם ועוד.
אולי את עוקבת אחרי הסטטיסטיקות המעידות על עליה בשיעור ה"לוקים" באוטיזם, הפרעת קשב וריכוז, הפרעת התנהגות וכיוצ"ב.
ובנוסף לכל הצרות הם חצופים ולא מקבלים מרות. אבל אל דאגה הכל יפתר באמצעות גבולות ברורים, סמכות לא מתפשרת ותכניות התנהגותיות.
אמת?
מזמינה אותך להסתכל עליהם קצת אחרת…
אלה הילדים והילדות שכבר נולדו לעולם טכנולוגי מרובה תכנים וערוצים, שבכל רגע נתון קופצים מול עיניהם עשרות ומאות מסרים. הם כל הזמן נדרשים להיום רב משימתיים ורב קולטניים. בעצם… לא כל הזמן. יש מקום אחד בו הם נדרשים להתרכז במשימה אחת בלבד. בבית הספר.
הם לא מתקשרים עם העולם? או אולי מתקשרים איתו בדרך אחרת מזו שאנחנו, הורינו וסבינו מכירים?
הם בעלי חושים מחודדים, אי אפשר למכור להם סיפורים ואג'נדה ריקה מתוכן. וזה לא נוח למבוגרים אז הם קוראים לזה "חוצפה".
הן והם הילדות והילדים שצועקות וצועקים "המלך הוא עירום" ואולי אם נשנה אפילו במעט את נקודת המבט שלנו עליהן/ם, נוכל גם להקשיב למסר שהן והם מעבירות ומעבירים אלינו.
ולסיום – נקודה להתבוננות: שימו לב למי הם נענים באמת: למי שיש לו סמכות מתוך מעמד או למי שיש לו סמכות מתוך מנהיגות פנימית?
