בוקר חג. בחרנו לטייל קצת בים ולקנח בלימונדה במחיר מופקע.
הרעיון המקורי היה ללכת על הטיילת או החול, ולכן לא הבאנו בגדים להחלפה (חשבתי וביטלתי. אוי, כמה אתחרט על זה בהמשך).
יורדים במדרגות, מגיעים לחול ולמרבה הפליאה הילד חולץ נעלים. הוא נהנה מההליכה בחול עד שאנחנו מתקרבים לים עצמו; שם החול יותר קשה ויש הרבה צדפים.
הוא לא מתלונן על כאבים ברגלים, לא מתלונן על הקור של המים (עבורי היו אלה מי קרח).
אנחנו מטיילים להנאתנו בקו הגבול בין החול למים ומדי פעם נרטבות לנו הרגלים. בזמן הזה הוא אוסף צדפים, מחפש אבנים מעניינות…
ואז זה קרה – קצה המכנס נרטב ממי הים.
לא נורא. יש שמש. חם. יתייבש. נכון? זהו שלא!
ממשיכים ללכת ותוך מספר דקות אי הנוחות הופכת לסבל. "המלח טיפס לי על הרגל והוא מכאיב לי".
כאב אמיתי. ממה? סך הכל מלח ים… שפשוף של מכנס רטוב ברגל…
אל תנסו להבין. פשוט אי אפשר.
בכי, תסכול, צעקות, כאב, מה לא היה שם?
זה הרגיש נצח.
ניסינו למצוא דרך להישאר בים ולהמשיך את ההנאה, כי בקושי הספקנו להיום שם – לשטוף את הרגל, לקפל את המכנס, רסקיו ועוד. דבר לא עזר.
ויש אחות. מתוסכלת ועצבנית שנהרס לה הבילוי וחוזרים הביתה. ולמה הוא לא יכול להתאפק?
וגם אנחנו ההורים די מבואסים ועם זאת מבינים שאין ברירה. הסתיים הבילוי בים.
מפח נפש לכולם ורמת תסכול כללית שלא ניתן לתאר במילים.
למדתי שבמקרים כאלה מה שעוזר לנו:
א. לתת מקום לתחושות של כל המעורבים ולעתים יתאים לאחר המקרה לשוחח עם כל אחד בנפרד לאפשר לו "לפרוק" (במיוחד לילד שלכאורה נפגע כתוצאה מהתנהלות של אחיו). לזכור שגם אצלו יש בקשה שמבקשת להתמלא.
ב. בזמן המקרה לנשום ולהשתמש בכלי של אקסס קונשסנס שמאד עוזר לי ונקרא "להתרחב" (expand). הכלי הזה מאפשר לי להיות במרכז שלי ולהתמודד עם כל סיטואציה בצורה מיטבית מבלי להתערבב בדרמה.
ג. כשנראה שהילד קצת יותר פנוי לשיחה, לבדוק איתו אם משהו יוכל לעזור לו. במקרה שלנו הוא הוציא צדף שמצא קודם לכן ואמר שיסתכל בצדף ויתרכז בו בזמן הנסיעה הביתה.
ד. בסיום המקרה לנקות, לנקות ולנקות שוב ולהתחיל מחדש.
במקרה הספציפי הזה הגענו הביתה, הילד התקלח, החליף בגדים והתחלנו מחדש. ללא מטען לגבי מה שקרה קודם. כך אפשר היה לצאת מחדש וליהנות ולא להישאר תקועים באירוע הלא נעים שהתרחש שעה קודם לכן.
(ולא הזכרתי בכלל את האלמנט של הסביבה, הרי היינו במקום הומה אדם… זה אולי לפעם אחרת).
מוזמנת לנסות בעצמך ולראות אם זה עובד עבורך [גם אבות מוזמנים לנסות].
בהצלחה לכולנו ושלא נשפוט את עצמנו בפעמים שאנחנו לא מצליחות.
אם יש לך דרך שעוזרת להתמודד במצב כזה – את מוזמנת לשתף בתגובות.
ואם תרצי לדבר איתי וללמוד כלים למצבים מאתגרים ולחיים בכלל – בשמחה.
