גם את כמוני אוהבת לעשות הכל לבד?
גם אתה כמוני יודע שרק אם תעשה את זה לבד זה יצא מושלם?
ומה עם חדוות היצירה, קורטוב הרפתקנות ולסמוך על הדרך?
האם יש לזה מקום בחייך?
המורים הכי גדולים שלי הם הילדים שלי.
בהתחלה כשביקשו ממני לעשות או להשתתף במה שאני עושה סרבתי. הרי זה לא יצא מושלם…
לאט לאט למדתי שכדאי לאפשר להם להשתתף ולהביא את עצמם.
ככה הם גם ילמדו "על אמת" שלא הכל חייב להיות מושלם.
יחוו את חדוות העשייה והיצירתיות ללא קשר לתוצאה הסופית.
יפתחו עצמאות ועם הזמן יוכלו להתמקצע במה שיבחרו.
אם כל הזמן נחפש תוצאה שהגדרנו מראש, לא נוכל לשים לב למה שנקרה בדרכנו, לאפשרויות אחרות, לדרכים נוספות. ואולי יצא אפילו יותר טוב ממה שחשבנו, ממה ששאפנו אליו?
מצורפות שתי דוגמאות לקטסטרופה שמתרחשת כשנותנים לילדים לקחת חלק ביצירה. 😱
